כל מה שחשוב לדעת על דיכאון וחרדה

ממחקרים שנעשו בעשורים האחרונים עולה כי דיכאון וחרדה הנן שתי ההפרעות הנפשיות השכיחות ביותר באוכלוסיה הכללית, על פי דו"ח שפרסם ארגון הבריאות העולמי (WHO) בשנת 2020, כ- 4.4% מהאנשים בעולם מתמודדים עם דיכאון וכ- 3.8% מתמודדים עם חרדה. עוד עולה מהמחקרים כי 65% - 45% מהאנשים שאובחנו כסובלים מדיכאון עתידים לפתח במהלך חייהם גם הפרעות חרדה.

על אף שחרדה ודיכאון משתייכים לשתי קטגוריות שונות של הפרעות, מדובר למעשה בשתי הפרעות המתכתבות זו עם זו לכל אורך הדרך, הן מבחינת החפיפה בחלק מהתסמינים (כגון חוסר שקט, עצבנות, דאגה מופרזת, מכאובים גופניים, קושי בקבלת החלטות ועוד) והן מבחינת גורמי הסיכון ודרכי הטיפול.

 

הפרעות המתכתבות זו עם זו לכול אורך הדרך

הפסיכולוגית הקלינית ד"ר יעל שלזינגר מסבירה את הקשר שבין דיכאון וחרדה: הדיכאון נמנה על קבוצת ההפרעות האפקטיביות (הפרעות מצב רוח) שהמאפיין העיקרי שלהן הוא שינוי משמעותי במצב הרוח של האדם. הפרעות דיכאון מתאפיינות בדפוס נרחב של מצב רוח שפוף, שאליו מתלווים אובדן עניין בפעילויות שהסבו בעבר הנאה, הפרעות אכילה, הפרעות שינה, הערכה עצמית נמוכה ומחשבות פסימיות בדרגות משתנות.

הפגיעה התפקודית בשגרת היומיום גורמת לתחושת אובדן שליטה על החיים, מה שמעלה את הסיכון לחרדות. אנשים המתמודדים עם הפרעות חרדה חווים קשיים מהותיים המתבטאים בפגיעה תפקודית בכול תחומי החיים, בין אם בלימודים ובעבודה ובין אם במערכות יחסים. הירידה התפקודית משפיעה מטבע הדברים על מצב הרוח, כך שרבים מהלוקים בהפרעות חרדה סובלים אף מדיכאון.

השיטות המקובלות לטיפול בדיכאון וחרדה

קיימות כיום מגוון שיטות שונות לטיפול בדיכאון וחרדה, כשאחת מהיעילות והנפוצות שבהן היא הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT) שמעודדת את המתמודדים להמיר דפוסי חשיבה והתנהגות שליליים ואו לקויים בדפוסים חיוביים ואפקטיביים, תוך דרבון לצאת לפעולה בהתמודדות עם האתגרים הנקרים בדרכם בחיי היומיום ומתן חיזוקים.

הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית מסייעת למטופלים לחוות הקלה משמעותית בתסמינים ולחוש בהבדל בתוך מפגשים ספורים וזו הסיבה העיקרית לפופולריות של השיטה. גישות טיפוליות שכיחות נוספות הן פסיכותרפיה דינמית, שיטות המערבות בני משפחה ואת הסביבה הקרובה לחיזוק התקשורת והתמיכה (דוגמת הדרכת הורים, טיפול זוגי או משפחתי).

במקרים שבהם תסמיני החרדה ואו הדיכאון חריפים במיוחד, יש לשקול פנייה לפסיכיאטר והסתייעות בתרופות נוגדות חרדה או דיכאון (בהתאם לתסמינים הדומיננטיים).

ד''ר יעל שלזינגר, בעלת הכשרה ונסיון במגוון שיטות טיפל (דינמי, קוגניטיבי התנהגותי, EMDR , מיינדפולנס, Somatic Experiencing ועוד), משלבת בטיפול כלים ממגוון שיטות ומתאימה את הטיפול לצרכי המטופל, העדפותיו ואישיותו.