
1. ביקורת – ביקורת תכופה היא אחד ההרגלים ההרסניים ביותר בין בני זוג. הביקורת יכולה להיות הרסנית בגלל התדירות שבה היא נאמרת, האופן שבו היא נאמרת, על מה היא נאמרת והיכן היא נאמרת. כשהביקורת הופכת להיות אורחת קבועה בתקשורת בין בני הזוג היא למעשה נסיון לשלוט בבן/בת הזוג והיא הרסנית, פוגענית ומשפילה. זה עוד יותר נכון כשהיא מכוונת כלפי נושאים שיש עליהם שליטה מועטה, אם בכלל, כמו התנהגות של בני משפחת המקור, הכנסה, או נתונים חיצוניים. לרוב הצד המבקר בטוח שהדרך שלו (לחנך את הילדים, להתלבש או לנהל את משק הבית) היא ה-דרך ה-נכונה והוא מחזיק בתפיסה של שחור לבן. הוא גם בטוח שהוא עושה את זה לטובת הצד השני.
2. הסתרות/חוסר שקיפות – לעיתים אנו מעדיפים להסתיר דברים על מנת לא להרגיז וכדי שלא נאלץ להתמודד עם התגובות. זה יכול להתחיל כבר בתחילת מערכת היחסים כשלא נרצה לשתף בדברים שנאלצנו להתמודד עמם בעבר (למשל, משבר נפשי, פיטורין או שלא באמת סיימנו את התואר) או במהלך מערכת היחסים. למשל, לא נספר לבן הזוג שבחתונה הקרבה של החברה הטובה יהיה גם האקס המיתולוגי או שלא נשתף את בת הזוג במתיחות שקיימת בעבודה ובכך שיתכן שעומדים לפטר אותנו. למה זה בעייתי? מכמה סיבות. ראשית, לכולנו יש נטיה להשתמש במנגנון רגשי שנקרא התקה – להעביר מטען ריגשי מגירוי אחד (התייחסו אלי לא יפה בעבודה או אני במתח כי אני עומדת לפגוש את האקס המיתולוגי שלי) לגירוי אחר. ומה יותר בטוח, נוח וזמין מבן/ת הזוג הקבוע/ה שלי? אז אני אמצא כבר על מה להוציא עליה/ו את האגרסיות שלי. מעבר לכך, אנחנו כמובן מחמיצים את ההזדמנות לקבל מבן/ת הזוג אמפתיה והכלה. אחרי שפרקנו את המתח על בן/ת הזוג, הוא נותר בתחושה של חוסר הבנה וחוסר אונים כי "היא/וא לא מבין מאיפה זה בא". חוסר השקיפות יוצרת, במודע או שלא במודע, חוויה של בדידות בתוך הזוגיות. אנחנו לא משתפים כי קשה לנו להודות בפני עצמנו ובפני בן/ת הזוג בחולשה מסוימת, אז אנחנו לא זוכים לקבל אמפתיה ואז נותרים עם התחושה שבן/ת הזוג לא מבין אותנו או אפילו לא באמת מכיר אותנו.
3. סיסמא בטלפון - פן אחר של הסתרות נוגע לנושא שעולה לעיתים קרובות בקליניקה – הטלפון הסלולרי. אפשר לטעון שמגיע לכולנו פרטיות ומה פתאום שהיא או הוא יחטטו לי בטלפון. דמו את הטלפון בבקשה למזוודה גדולה שבה נמצאים כל הסודות הכמוסים שלכם ואתם מסתובבים איתה בכל מקום, גם בבית. מדי פעם פותחים אותה, אפילו במהלך ארוחה זוגית, מסתכלים איזה דברים מעניינים חדשים הכנסתם אליה ואז סוגרים אותה מהר ונועלים אותה, מבלי לשתף את בן/ת זוגכם. זה בדיוק מה שקורה כשהטלפון שלכם נעול עם סיסמה. אז, כאמור, אפשר להצדיק זאת בשם הפרטיות אבל אי אפשר לאכול מהעוגה ולצפות שתשאר שלמה – הזוגיות שלכם משלמת על כך מחיר.
4. העדר מגע – מגע הוא החמצן של הזוגיות. הכוונה היא לא רק לסקס אלא לכל מגע נעים, רומנטי ומחבק. הוא כמו חמצן גם במובן שכשהוא קיים הוא כביכול נלקח כמובן מאליו אבל כשהוא לא קיים או שקיים רק מעט, הוא חסר מאוד. פעמים רבות אחד מבני הזוג ינסה שוב ושוב, וכל דחייה פוצעת ופוגעת ואז הוא יתייאש. זוגות לעיתים "יתעלמו" מהעדר המגע במשך חודשים ואף שנים. אט אט, במיוחד כהורים, הם יהפכו למנהלי משק בית משותף, כמו שותפים לעסק, כי הרומנטיקה לא באמת קיימת ללא מגע.
|
לשיחה ללא התחייבות 052-5957569 |
5. שמירה על המרחב הזוגי – אחד הכללים החשובים בזוגיות הוא השמירה על המרחב הזוגי מפני פלישות. בפלישות הכוונה היא להערות או מעשים של אנשים אחרים שחודרים לתוך המרחב הזוגי ויוצרים מחלוקות וכעסים ביניכם. למשל, החמה מעירה לכלתה על כך שהיא מפנקת את הילד. הכלה לא מגיבה, אבל בדרך הביתה היא מוציאה את הקיטור על הבעל. הבעל שקרוע בין אמו לבין אשתו מתכווץ לו בשקט או שלוקח צד או שפשוט מנסה להסביר את הצד שלא נוכח בעימות (אמו) ואז הויכוח מתלקח כי בת הזוג מרגישה שאינה מקבלת אישור לפגיעה שלה. חשוב לזכור שככל שהזוגיות טובה וחזקה יותר כך יותר קשה לפלוש לתוך המרחב הזוג. למשל, דעתה של האם/חמה תובן כדעתה בלבד ועל כן הכעס לא יושלך על בן הזוג ומנגד, בן הזוג לא ירגיש מותקף כי יהיה לו ברור שזוגתו אינה רואה בו אחראי להערותיה של אמו. מעבר לכך, כאשר הזוגיות חזקה אנשים מסביב יזהרו יותר מלפלוש לתוך המרחב הזוגי כי יהיה ברור לחברים ולמשפחה שפגיעה בצד אחד כמוה כפגיעה בשני בני הזוג.
6. לצבור – הרגל הרסני נוסף הוא המנעות משיחות על נושאים שמפריעים. פעמים רבות הסיבה להמנעות היא קושי לנהל שיחות כאלו. זה קורה במיוחד כאשר אחד הצדדים משתלט על השיחות ו"בולע" את הצד השני באופן כזה שלא מותיר לו מקום לבטא את תחושותיו. לחלופין, לעיתים כל אחד מהצדדים כל-כך עסוק בלנצח בריב במקום להגיע להסכמה ואז שני הצדדים יוצאים נפסדים. כאשר שיחות אינן מובילות להבנה ולפתרון אט אט מוותרים על ביטוי של הרגשות ומחליפים את השיחות ב-passive aggressive. כלומר, שותקים במקום לדבר על מה שמפריע ומבטאים את הכעס בהתעלמות ומתח מתוך ציפיה שהצד השני יבין את המסר. הרגל הרסני כזה יוצר מעגל קסמים של כעסים בלתי פתורים.
7. לעשות ה כ ל ביחד – נשמע נהדר, לא? אז זהו, שלא. לרוב מדובר בזוגות שבהדרגתיות מוותרים על חלקים שונים בעצמי שלהם על מנת להתאים את עצמם לבן/ת הזוג. למשל, כשהוא מפסיק ללכת לקונצרטים כי היא לא אוהבת או שהיא מפסיקה ללכת למועדון כושר כי הוא אמר לה שהיא לא צריכה ובשבילו היא גם ככה מושלמת. חשוב שאף צד לא יחוש שהוא איבד חלקים בעצמי שלו לטובת הזוגיות.
8. מסכים – כל כך הרבה אנשים כיום מכורים למסכים מבלי להכיר בכך. אנשים יעדיפו לצפות בטלוויזיה על פני שיחה נעימה עם בני/ות הזוג או עם הילדים. אני מבינה לגמרי שאחרי יום ארוך רבים מאיתנו רוצים להרגיש את הגלגלים במוח נעצרים בחריקת בלמים ואז פשוט לבהות במסך. הכל שאלה של מינון. כשהדבר קורה פעמיים בשבוע אז ניחא אבל כשזה הרגל יומיומי זה ללא ספק פוגע בדינמיקה המשפחתית. קשר זוגי לא יכול להתנהל רק ברגעים הנדירים ששני בני הזוג מרימים את העיניים מהמסך. אגב, טלויזיה בחדר שנה זה BIG NO.
|
לשיחה ללא התחייבות 052-5957569 |