אבחון פסיכולוגי

כמנהלת מכון קרני רכשתי נסיון רב ומגוון בתחום של אבחונים דידקטיים פסיכו.

מהו אבחון פסיכולוגי?

 

בית הספר המליץ לפנות עם ילדכם לאבחון דידקטי או פסיכודידקטי? הגשתם מועמדות לתפקיד תעסוקתי כלשהו וכחלק מתהליך ההערכה נתבקשתם לגשת לאבחון פסיכולוגי? הפסיכולוגית הקלינית ד"ר יעל שלזינגר מסבירה שבשנים האחרונות הפך האבחון הפסיכולוגי לאחד הכלים הנפוצים והמקובלים לקבלת תמונה אישיותית של הנבדק עבור מכלול רחב של מטרות וצרכים.

לדוגמה, הפניה להערכה אישיותית ככלי לסיוע בתהליך השמה, דרישה לקבלת חוות דעת משפטית, מתן אבחנה לצורך גיבוש תכנית טיפולית המותאמת לאופי הבעיות הספציפי.

הפניה לאבחון פסיכולוגי יכולה להגיע מגופים ממסדיים כמו בית המשפט, ביטוח לאומי, מוסדות חינוך, הצבא, חברות הביטוח, וכן מקומות עבודה בעלי תפקידים רגישים שבהם נדרשת הערכה פסיכולוגית מקיפה כגון בנקים, חברות ביטחוניות וכדומה.

אבחון פסיכולוגי ככלי להבנת הנפש האנושית

 

ד"ר יעל שלזינגר מציינת שאבחון פסיכולוגי מהווה כלי יעיל לקבלת הערכה מעמיקה ומקיפה בנוגע להיבטים קוגניטיביים, רגשיים ובין אישיים וכולל מטלות מגוונות בהתאם למטרות האבחון. באופן כללי, מטרתו של האבחון היא להעניק תמונה רחבה על מבנה אישיותו של האדם ועל יכולותיו, מיומנויותיו, כישוריו, דימויו העצמי ועוד.

בהיבט הרגשי מספק האבחון תמונת מצב על מוקדי הקושי של האדם והדרכים בהן הוא מתמודד עם הקשיים הללו. ניתן לסווג את האבחונים הפסיכולוגיים לכמה קטגוריות, בהם אבחון פסיכו דיאגנוסטי, אבחון דידקטי, אבחון פסיכו דידקטי ואבחון התפתחותי. האבחון ההתפתחותי מיועד למקרים של לקות התפתחותית בקרב ילדים מבחינה שפתית, רגשית, מוטורית או בין אישית או כשישנו פער משמעותי בין היכולות השונות.

 

מתי יש לפנות לאבחון פסיכולוגי?

 

מומלץ לפנות לאבחון פסיכולוגי בכל פעם שילד מתקשה בלימודיו והסיבה לקושי אינה ברורה, כאשר קיים פער משמעותי בין הישגיו ל הילד במקצועות שונים או כאשר קיים פער בין יכולותיו השכליות לבין הישגיו הלימודיים. הסיבות לקשיים אילו יכולות להיות רבות ומגוונות: מצוקה רגשית או חרדה חברתית, קשיי קשב וריכוז, ליקויי למידה, מוטיבציה נמוכה וכתוצאה למידה לא מספקת, הוראה ברמה לא מספקת או לא מותאמת לילד או אינטליגנציה נמוכה מהטווח הממוצע ועוד. אבחון פסיכודידקטי מאפשר הערכה של המשקל היחסי של כל אחד ממקורות הקושי והתאמה של תכנית טיפולית.

 

סוגי אבחונים פסיכולוגיים

 

אבחון פסיכולוגי הוא הערכה מקיפה ומעמיקה שמספקת תמונה כללית על האדם, מבנה האישיות שלו, כוחותיו, המשאבים הפסיכולוגיים העומדים לרשותו, מוקדי קושי, חרדות, מיומנויות התמודדות ועוד.

האבחון הדידקטי מכוון על פי רוב לאיתור קשיים ולקויות למידה בקרב תלמידי בית ספר שתפקודם הלימודי נמוך ביחס לפוטנציאל האינטלקטואלי שלהם. ראוי להבהיר שהאבחון הדידקטי איננו משמש לאבחון הפרעות קשב ואו הפרעות רגשיות, אולם מאבחן דידקטי מיומן יכול בהחלט לזהות סימנים המרמזים על ההפרעות האלו ולהמליץ בהתאם על אבחוני המשך.

אבחון פסיכו דידקטי הנו אבחון פסיכולוגי המשלב בתוכו הערכה אישיותית פסיכו דיאגנוסטית יחד עם אבחון דידקטי. מדובר באבחון שנערך כשמתעורר הצורך בהערכת קשיים בהיבט הלימודי ומעוניינים לבחון את מידת ההשפעה של אספקטים רגשיים על היכולות הקוגניטיביות. תוצאות האבחון משמשים בסיס להתוויית תכנית פסיכו חינוכית, תוך התייחסות לצרכים הלימודיים ולצרכים הרגשיים גם יחד.

 

אבחון פסיכולוגי: למה, מתי וכיצד?

 

אבחון פסיכולוגי הנו שם כולל לסוללה של אבחונים המתבצעים על ידי פסיכולוגים מתחומי מומחיות שונים (פסיכולוגיה קלינית, חינוכית, שיקומית, התפתחותית ותעסוקתית) לשם הערכת מאפיינים שונים אצל הנבדק (דפוס אישיות, מנת משכל, עולם רגשי וכיוצא בזה), ביחס לסוגיה שנבדקת במסגרת האבחון.

האבחונים הללו משרתים מגוון רחב של מטרות שונות, כמו לדוגמה קביעת אבחנה ואו אבחנה מבדלת (במקרים שבהם ישנה התלבטות בין שתי אבחנות עם סממנים דומים) וקביעת תכנית טיפולית פרטנית בהתאמה אל הקשיים.

אבחונים פסיכולוגיים אחרים משמשים לצורך איתור עיכובים התפתחותיים בקרב תינוקות ופעוטות, זיהוי מקורם של קשיים לימודיים, בדיקת פגיעות שבאות לביטוי במדדים נוירו-פסיכולוגיים, הכוונה תעסוקתית וכן הלאה.

 

מבחנים אובייקטיביים ומבחנים השלכתיים

 

הפסיכולוגית הקלינית ד"ר יעל שלזינגר מציינת כי האבחונים הפסיכולוגיים נערכים באמצעות מבחר כלים אבחוניים מקובלים, שנבחרים על ידי הפסיכולוג בהתאם למטרתו של האבחון והעניין שנבדק במסגרתו.

חלק מהמבחנים הנם אובייקטיביים ומתוקפים סטטיסטית (כגון מבחן IQ, מבחן MMPI וכדומה), בעוד אחרים הנם השלכתיים סובייקטיביים ומבוססים על גירויים עמומים ומעורפלים, כדי לאפשר למאובחן‏ מרחב תגובה גדול (כמו מבחני רורשך ומבחן TAT).

כל אבחון פסיכולוגי מתחיל על פי רוב בראיון קליני עם הנבדק (כשמדובר בילד מתקיים הראיון עם הוריו), ובו הוא נשאל על קורות חייו כמו גם על אירועים משמעותיים שחווה בחייו, היסטוריית הקשיים שבגינם פנה לאבחון וכול פרט מידע שיכול לסייע לפסיכולוג להשיג תמונת מצב מקיפה יותר לקראת המשך האבחון.

 

תהליך האבחון וזימון הנבדק למפגש משוב

 

בשלב שלאחר מכן נערכים המבחנים השונים, ואלו מתפרשים לעיתים על פני מספר מפגשים. אורכו של כל אבחון פסיכולוגי נתון לשינויים בהתאם לסוג האבחון הספציפי, מאפייני המקרה האבחוני גיל הנבדק, יכולות הקשב והריכוז שלו ועוד.

בתום תהליך האבחון, מעבד הפסיכולוג את הממצאים וכותב דו"ח, כשבסיומו הוא מזמן את הנבדק למפגש משוב כדי למסור לו את הדו"ח עם סיכום תוצאות האבחון, מסקנותיו והמלצותיו ובמקביל מועבר העתק אל הגורמים הרלוונטיים.

בהקשר זה, חשוב להבהיר שלכול אדם יש את הזכות להסכים או לסרב לעריכת האבחון, לדרוש את קבלת תוצאותיו ומסקנותיו לידיו וכן לבקש חיסיון על הממצאים שנתקבלו לצורך ההגנה על פרטיותו (למעט מקרים בהם חתם על טופס ויתור סודיות רפואית, אם במטרה להגיש תביעה לחברת הביטוח, לקבלת קצבה ואו הטבות מהמוסד לביטוח לאומי וכיו"ב).

 

מתי כדאי לפנות לאבחון פסיכולוגי?

 

כאשר קיימת דרישה מבית משפט לעריכת אבחון פסיכולוגי.

כאשר הילד או הנער מתנהג באופן לא נורמטיבי.

לצורך אבחנה פסיכיאטרית.

לצורך המלצה על טיפול מתאים או לתמיכה והכוונה של טיפול קיים.