כיצד ניתן לזהות חשיבה שהיא מעוותת, לא רציונאלית ומזיקה?

כיצד ניתן לזהות חשיבה שהיא מעוותת, לא רציונאלית ומזיקה?

1. חשיבה קיצונית – חשיבה במונחים של שחור/לבן, הכל או כלום. או שהדברים הם מושלמים או שהם כשלון מוחלט, היחסים עם בן/בת הזוג הם או אהבה נשגבת או שהם בטוח נועדו לכשלון. אין גוונים של אפור.

2. קטסטרופאלית – התחזיות הן עגומות באופן קיצוני תוך התעלמות מכל הרמזים שמראים אחרת. בנוסף, אינך נותן קרדיט למיומנויות התמודדות שלך או לנקודות החוזק שלך. לדוג': "אם ההרצאה שלי לא תהיה מושלמת אז יפטרו אותי".

3. מאוד אידיאליסטי – רף מוסר קיצוני, נוקשה ובלתי מתפשר. מדובר ברף שהוא לא מציאותי ואף אחד לא יכול לעמוד בו. למשל, "אני חייבת תמיד להיות פנויה עבור בני".

4. יכולות מאגיות – תחושות הופכות לעובדות ול"הוכחות" למשהו. יש נטיה לחשוב שיש לנו יכולות ניבוי, יכולות לדעת מהם המניעים של אנשים. ומרגע שהחלטנו, אין דרך חזרה. "אם הוא לא שולח לי הודעה היום, סימן שהוא לא אוהב אותי", "ראיתי אותם מחייכים אחד לשני, ברור לי שהם לעגו לי".

5. דיקטטורת סטנדרטים – חשיבה פרפקציוניסטית. התעקשות על כך שדברים יהיו מדויקים עד הפרט האחרון. למשל, אני חייב לדבר עם כל הנוכחים באירוע, אסור לי לשכוח אף אחד. שימוש במילים כמו חייב, מוכרח, צריך וכד. זה סגנון חשיבה שמייצר לחץ רב.

6. שיפוטי – יש כעס רב ורגשות אשם קשים אם דברים לא נעשו בצורה שרצית. ביקורת עצמית מאוד נוקבת שמבטלת את כל החלקים החיוביים.

7. הכללת יתר – אירוע אחד או אירועים בודדים הם עדות לכך שכך זה יהיה תמיד או שכך זה יהיה גם במצבים דומים.

8. ביטול ערכו של החיובי – כאשר אנחנו בוחרים לדבוק בחשיבה שלילית נבטל כל מידע שנוגד את ראייה זו. למשל, אם להערכתנו אנחנו לא נראים טוב אז נייחס מחמאות של אנשים לכך שהם רוצים מאיתנו משהו או שסתם מנסים להיות נחמדים. כך אנחנו יכולים לשמר את האמונה השלילים שאנחנו לא נאים.

9. קפיצה למסקנות - מתן פרשנות שלילית למצב, גם אם אין לכך כל תמיכה.

קריאת מחשבות – יחוס כוונות שליליות אישיות לאחר ללא כל הוכחה לכך. למשל, אם שני אנשים צחקו בדיוק כשדיברת ואתה בטוח שהם צחקו עליך.

10. הגדלה והמעטה – אתה מייחס חשיבות מוגזמת או להיפך למצבים שונים על מנת לא להפריך את השערותיך. למשל, אתה סבור שחבר אינו נאמן מספיק ולכן תמעיט במשמעות של מעשה טוב שעשה עבורך.