מתח נפשי > אופטימיות ופסימיות המביאות מתח נפשי

האם אתם נוטים לראות את חצי הכוס המלא או דווקא את החצי הריק? אם הבוס יקרא לכם לבוא למשרדו האם תחשבו – "הנה מגיעה העלאה בשכר?" או "איפה פישלתי?". מרטין סליגמן, בספרו "ילדות אופטימית", מדבר על מגיפת הפסימיות.

להערכתו המכשול המרכזי בפני בריאות נפשית, הגשמה, בטחון עצמי וכל הטוב שאנחנו רוצים עבור ילדינו הוא הפסימיות.אותה השקפת עולם קטסטרופלית.

מחקרים מדברים על כך שנטייה לפסימיות קשורה גם למצב רוח ירוד, ייאוש, תת הישגיות, בדידות, בטחון עצמי נמוך והפרעות סומטיות.


רוב האנשים, אגב, הם כן אופטימיים, אפילו יש לומר אופטימיים בצורה לא ריאלית. למשל, רוב האנשים מעריכים את עצמם כבעלי מנת משכל גבוהה מהממוצע, 80% מעריכים שלא יתגרשו, 80% מהגברים סבורים שהם בעלי כישורים חברתיים גבוהים מהממוצע.

בקיצור, רובנו לא ריאליים בהערכתנו את עתידנו או את יכולותינו. על אף חוסר הריאליות שבתפיסה זו, יש בכך משהו חיובי. אופטימיות גורמת לנו למקסם את הישגינו. מחקרים מראים (וגם ההגיון אומר) שאופטימיות יוצרת תעוזה. כאשר אנחנו בעלי תחושת מסוגלות אנחנו נשקיע יותר בלימודים או בקריירה, ניטה יותר לראות בכישלון הזדמנות להשתפר ובזמנים קשים נאמין בעתיד טוב יותר.


יחד עם זאת מתח נפשי משפיע בצורה כזו או אחרת על כולנו, אנשים חוששים להביע תחזיות אופטימיות מתוך חשש שיתקשו להתמודד עם אכזבה במידה ותחזיותיהם יתבדו. אחרים, חוששים לשים עצמם ללעג במקרים כאילו. מנגד, הפסימיים חוששים להביע את תחזיותיהם כי לא רוצים לקלקל את האוירה או להכעיס.


הנטיה היא לראות את האופטימיות כבריאה יותר לאדם מאשר הפסימיות שמלווה במתח נפשי. עם זאת, נראה כי לשתי צורות ההסתכלות השונות, האופטימית והפסימית יש תרחיש חיובי ותרחיש שלילי. אצל האופטימי יש את האופטימי האקטיבי, זה שהאופטימיות משמשת עבורו רוח גבית, אמונה שיראה פרי בעמלו, שיהיה טוב וכו'. האמונה הזו נותנת לו כוחות להמשיך ולפעול גם במקומות של קושי או שפל.

האופטימיסט הפסיבי הוא זה שמאמין שדברים יסתדרו מאליהם ולכן אין צורך להתאמץ. אופטימיות כזו יוצרת למשל דחיינות או המנעות מהתמודדות. כאן הראיה האופטימית היא כלי להצדקת הפסיביות והיא מזיקה.


מנגד, יש את הפסימי ההגנתי או האקטיבי, אותו אדם שמאמץ ראיה קטסטרופלית של העתיד ומכין עצמו לכל תרחיש ומונע מתח נפשי. הראיה הפסיבית היא עבורו כלי להשרדות נפשית ופיזית. היא מכינה אותו לכל מצב. הוא יחסוך כסף למקרה שיפוטר, הוא ירכוש את כל הביטוחים האפשריים, הוא ילמד היטב למבחנים ויכין עצמו נפשית לאפשרות שיכשל. הפסימיסט הפסיבי הוא זה שהפסימיות מציפה אותו ויוצרת חוויה של חוסר אונים ואף דכאון.

אנשים שואלים מי מהם יותר מציאותי או איזו הסתכלות עדיפה אולם השאלה הנכונה היא – איך זה משפיע על האדם? אין זה נכון להשפיע על האופטימי לשנות את צורת החשיבה שלו כי היא פחות מציאותית כמו שאין זה נכון לשנות את צורת החשיבה של הפסימי כי היא מדכאת.

אם צורת החשיבה הזו עונה על צורך, נותנת לאדם כוחות ומניעה אותו לפעולה הרי שהיא נכונה עבורו.


מתי כן כדאי לפנות אל אבחון פסיכולוגי? טיפול פסיכולוגי יכול לעזור במקרים בהם הראיה (האופטימית או הפאסימית) פועלת לרעתנו ומונעת מאיתנו חיים פרודוקטיביים ומספקים.