מתח נפשי

מתח נפשי

 

stress_i_lifeחלק מתסמיני החיים המערביים המודרניים הוא מתח נפשי וחיים תחת לחץ מתמיד. כולנו סובלים ממתחים ולחצים כתוצאה מהעבודה, מהמצב הכלכלי, ממערכות יחסים שונות בחיינו ועוד. מתח נפשי אינו בהכרח דבר רע, למרות שכך הוא נתפס אצלנו, וניתן להשתמש בו כזרז לפעילות, אך בכל מקרה הוא חלק בלתי נפרד מהחיים ועלינו להתמודד איתו. מתי המתח הנפשי חוצה את גבול הנורמלי והבריא ומתחיל להזיק לנו? ד"ר יעל שלזינגר, פסיכולוגית קלינית בכירה, מרחיבה על החיים תחת מתח ולחץ.


הגבול הדק


הגבול הדק העובר בין מתח נורמלי, ואפילו בריא, למתח נפשי שאינו בריא, לא תמיד ברור לנו. רמת המתח שאנו יכולים לשאת משתנה מאדם לאדם ומדובר בנתון סובייקטיבי לחלוטין. כדי לדעת היכן אתם נמצאים נסו לענות לעצמכם על השאלות הבאות:


עד כמה המצב הכללי נראה לי גרוע והאם אני מרגיש שיש לי יכולת להתמודד איתו?
 
 האם אני, מטבעי, אופטימי או פסימי?

האם אני מקיים אורח חיים בירא הכולל תזונה נבונה, שעות שינה מספיקות, פעילות גופנית וכו?

לשיחה ללא התחייבות

052-5957569


השפעת המתח הנפשי על הגוף והנפש


לא לכולם יש את היכולת להתמודד עם מתח נפשי מתמשך או מצטבר, ואם אנו לא שמים לב, הגוף מתחיל לשלם את מחיר המתח בדמות בעיות לחץ דם, מחלות לב, קשיי שינה, הפרעות אכילה, ואף בעיות חרדה ודיכאון. בעיות אילו, במיוחד כשהן נמשכות זמן רב, עשויות להביא לכדי דיכאון חזק. למעשה, רובן המכריע של הבעיות שבגללן אנחנו ניגשים לרופא המשפחה קשורות למתח הנפשי בו אנו חיים.


מתח נפשי כרוני – אפשר לטפל


מתח נפשי כרוני נפוץ יותר אצל נשים, והוא תגובה מנטלית ופיזית לפער הגדול בין הרצוי למצוי בחיינו. נשים כיום לוקחות חלק פעיל בפרנסת המשפחה, לא פחות מגברים, אולם מחקרים מראים שחלקן בניהול המשפחה לא הצטמצם.

כלומר, רמת הציפיות והדרישות מהן עלתה פלאים ולכן חלקן במצבים הפסיכולוגיים והפיזיים הקשורים למתח עלה דרמטית. החדשות הטובות הן שניתן לטפל בבעיות מתח נפשי ולחצים,הן אינן גזירת גורל שיש להשלים עימה. בדומה לטיפול  בחרדות ופחדים, גם הטיפול בבעיות מתח ולחץ אפשרי תחת הדרכה נכונה. בעיות בזוגיות הגורמות למתח ניתן לפתור בעזרת מטפל זוגי מומלץ, ובכל מקרה ניתן לגשת לפסיכולוג לטיפול ממוקד בבעיה ולמציאת פתרון הולם, שיעזור לכם להתחזק, נפשית ופיזית יחד, ויביא לשיפור יכולות ההתמודדות עם מקורות המתח בחיים.

 

אופטימיות ופסימיות

 

האם אתם נוטים לראות את חצי הכוס המלא או דווקא את החצי הריק? אם הבוס יקרא לכם לבוא למשרדו האם תחשבו – "הנה מגיעה העלאה בשכר?" או "איפה פישלתי?". מרטין סליגמן, בספרו "ילדות אופטימית", מדבר על מגיפת הפסימיות.

להערכתו המכשול המרכזי בפני בריאות נפשית, הגשמה, בטחון עצמי וכל הטוב שאנחנו רוצים עבור ילדינו הוא הפסימיות.אותה השקפת עולם קטסטרופלית.

מחקרים מדברים על כך שנטייה לפסימיות קשורה גם למצב רוח ירוד, ייאוש, תת הישגיות, בדידות, בטחון עצמי נמוך והפרעות סומטיות.


רוב האנשים, אגב, הם כן אופטימיים, אפילו יש לומר אופטימיים בצורה לא ריאלית. למשל, רוב האנשים מעריכים את עצמם כבעלי מנת משכל גבוהה מהממוצע, 80% מעריכים שלא יתגרשו, 80% מהגברים סבורים שהם בעלי כישורים חברתיים גבוהים מהממוצע.

בקיצור, רובנו לא ריאליים בהערכתנו את עתידנו או את יכולותינו. על אף חוסר הריאליות שבתפיסה זו, יש בכך משהו חיובי. אופטימיות גורמת לנו למקסם את הישגינו. מחקרים מראים (וגם ההגיון אומר) שאופטימיות יוצרת תעוזה. כאשר אנחנו בעלי תחושת מסוגלות אנחנו נשקיע יותר בלימודים או בקריירה, ניטה יותר לראות בכישלון הזדמנות להשתפר ובזמנים קשים נאמין בעתיד טוב יותר.


יחד עם זאת מתח נפשי משפיע בצורה כזו או אחרת על כולנו, אנשים חוששים להביע תחזיות אופטימיות מתוך חשש שיתקשו להתמודד עם אכזבה במידה ותחזיותיהם יתבדו. אחרים, חוששים לשים עצמם ללעג במקרים כאילו. מנגד, הפסימיים חוששים להביע את תחזיותיהם כי לא רוצים לקלקל את האוירה או להכעיס.


הנטיה היא לראות את האופטימיות כבריאה יותר לאדם מאשר הפסימיות שמלווה במתח נפשי. עם זאת, נראה כי לשתי צורות ההסתכלות השונות, האופטימית והפסימית יש תרחיש חיובי ותרחיש שלילי. אצל האופטימי יש את האופטימי האקטיבי, זה שהאופטימיות משמשת עבורו רוח גבית, אמונה שיראה פרי בעמלו, שיהיה טוב וכו'. האמונה הזו נותנת לו כוחות להמשיך ולפעול גם במקומות של קושי או שפל.

האופטימיסט הפסיבי הוא זה שמאמין שדברים יסתדרו מאליהם ולכן אין צורך להתאמץ. אופטימיות כזו יוצרת למשל דחיינות או המנעות מהתמודדות. כאן הראיה האופטימית היא כלי להצדקת הפסיביות והיא מזיקה.

מנגד, יש את הפסימי ההגנתי או האקטיבי, אותו אדם שמאמץ ראיה קטסטרופלית של העתיד ומכין עצמו לכל תרחיש ומונע מתח נפשי. הראיה הפסיבית היא עבורו כלי להשרדות נפשית ופיזית. היא מכינה אותו לכל מצב. הוא יחסוך כסף למקרה שיפוטר, הוא ירכוש את כל הביטוחים האפשריים, הוא ילמד היטב למבחנים ויכין עצמו נפשית לאפשרות שיכשל. הפסימיסט הפסיבי הוא זה שהפסימיות מציפה אותו ויוצרת חוויה של חוסר אונים ואף דכאון.

אנשים שואלים מי מהם יותר מציאותי או איזו הסתכלות עדיפה אולם השאלה הנכונה היא – איך זה משפיע על האדם? אין זה נכון להשפיע על האופטימי לשנות את צורת החשיבה שלו כי היא פחות מציאותית כמו שאין זה נכון לשנות את צורת החשיבה של הפסימי כי היא מדכאת.

אם צורת החשיבה הזו עונה על צורך, נותנת לאדם כוחות ומניעה אותו לפעולה הרי שהיא נכונה עבורו.


מתי כן כדאי לפנות אל אבחון פסיכולוגי? טיפול פסיכולוגי יכול לעזור במקרים בהם הראיה (האופטימית או הפאסימית) פועלת לרעתנו ומונעת מאיתנו חיים פרודוקטיביים ומספקים.

 

 

 

תגיות: מתח נפשי, טיפול במתח נפשי,, מתח נפשי בעבודה, השפעות מתח נפשי, טיפול במתח נפשי אצל פסיכולוג